כשמאיה ושגית פנו אלי לפני מספר חודשים בקשר ליום הילד בקיבוץ בנושא עליסה בארץ הפלאות, לא הבנתי על איזה סדר גודל הפקה הן מדברות. דיברנו במשך שעה על כל הרעיונות ואני הרגשתי שמצאתי חברות לתשוקה ליצירת רגעי קסם. כתוצאה מהשיחה הזו נולדו סט הקרוקט בסגנון עליסה ועמדת הצילום של עליסה, אבל זה היה כלום לעומת כל מה שהכינו בקיבוץ לכבוד האירוע הזה.
הן סיפרו לי בשיחה שהן פנו לחברת הפקה שהציעה להן אירוע בסכום של עשרות אלפי שקלים, וכך הן הגיעו אלינו, כשהבינו שעם הרבה יצירתיות והשקעה ובעזרת המתקנים שלנו במחירי השכרה שפויים הן מסוגלות להרים אירוע הרבה יותר מקסים.
אז נתחיל. בכניסה לבריכה של הקיבוץ הייתה שדרה עם שטיח אדום שלצידיו קלפים ענקיים מעץ ושער שעשוי מקלפים:
מתחם הבריכה קושט בדמויות מהסיפור:
ועמודי חיצים עם חיצים לכאן, לשם, לא לשם וכו…
שולחן מהמם של מסיבת התה של הכובען המטורף שלא היה מבייש אף מעצבת מדופלמת:
מקסים לא? אגב, הכלים נאספו מהבתים של חברי הקיבוץ:
דוכני אוכל עם דוכני יריד להשכרה של בלונים ושוקולד:
מסככה שליד הבריכה יצרו מנהרה שמעליה תלו פונפונים מנייר וספרים כדי ליצור אפקט של הבור שאליו נפלה עליסה:
דמויות מהסיפור הסתובבו בקהל כמו הארנב הלבן, מלכת הלבבות, הכובען המטורף וגם אליס ענקית על קביים:
מסביב היו פזורות אינסוף פינות של משחק, דמיון ויצירה, ליד כל פינה שלט וקטע מתאים מהסיפור.
פינות צילום ואיפור:
פינת צילום מעלפת שבה ילדות יכלו להתחפש לעליסה ולהצטלם. שטיח המשבצות וגם שטיח המעויינים של שולחן מסיבת התה, עשויים מלינולאום ונרכשו בחנות בדרום ת”א ב-30 ש”ח למטר. גם כאן החפצים והרהיטים נאספו מבתים של חברי הקיבוץ:
פינת איפור:
פינת צביעה לקטנטנים:
סט הקרוקט בסגנון עליסה של בלונים ושוקולד, עם מחבטי פלמינגו ושערי קלפים:
פינת “אסור לאחר” שבה הילדים כיוונו שעונים אנלוגיים לפי פתקיות שעליהן שעות דיגיטליות:
פינת ירי בתותחים של בלונים ושוקולד:
התותחים כוונו למטרות של דמויות מצויירות מהסיפור כמו החתול המחייך, טדילי דם וטדילי דו, הארנב המאחר, וגם עמדת הצילום של עליסה של בלונים ושוקולד, אותה ציירתי ברגע האחרון לפני האירוע:
פינה של מבוך ביער, השלטים נרכשו באטסי ורק הכיתוב שונה:
במתחם הבריכה קשרו המון חוטים בזיגזג שאותם הילדים ניסו לחצות:
הבית מקרטון של בלונים ושוקולד הוסב לבית של הארנב הלבן עם יד ורגל ענקיים של עליסה מציצים מהחלונות:
וזה הקטע מהסיפור שהוצב לידו:
שושנים לבנות ענקיות פוזרו על המדשאה והילדים צבעו אותן בצבע גואש אדום, כמו שעשו חיילי הקלפים של מלכת הלבבות בסיפור:
וגם שולחנות משחק של מסיבות תה קטנות שילדים יכלו לשחק בהם ולעוף בדמיון:
וכדי שלא יהיה ספק הניחו שלט “מותר לגעת” על השולחנות:
פינת מגדלי ספלים וקלפים:
ואם זה לא מספיק פינת יצירה של שרשראות קלפים ומפתחות:
והנה שולחן היצירה:
וגם שולחן יצירה של הכובען המטורף שבו קישטו קשתות וכובעים:
ואפילו חדר בריחה לילדים גדולים יותר. בחיי, אני כותבת ומתלהבת..
ככה זה נראה מבפנים:
בבריכה היה מתנפח ענק של מגלשה וגם מתקן על החיים ועל המוות של בלונים ושוקולד אשר נשא את הכיתוב “בית המשפט של מלכת הלבבות”:
בערב זה עוד נמשך, עם מופעים וקטעי קריאה.
כשבאו להחזיר את הציוד סיפרו לי שהיה פשוט מדהים, וכשמאיה שלחה את התמונות כמעט נפלתי מהכיסא…
זה נכון מה שאומרים, כיף לגדול בקיבוץ. אתם לא מסכימים??