יום הולדת תחבורה

הכל התחיל בטיול משפחתי להולנד שעשינו בקיץ. הולנד שופעת אטרקציות לילדים, אבל המקום שהבן הקטן שלי אהב במיוחד היה ליננהוף. ליננהוף הוא פארק שעשועים לילדים קטנים, מקום מקסים. בקיצור המתקן שהוא הסתובב בו שעות היה אזור עם מסלול כבישים עם תמרורים, רמזורים, תחנת דלק, מכבי אש, משטרה וכו’ שבו רכבו הילדים על תלת אופנים. הנה ככה זה נראה:

בני הקטן חגג יום הולדת לפני מספר חודשים ולא הספקנו עדיין לארגן לו מסיבת יום הולדת בגלל העומס בבלונים ושוקולד בתקופת האביב והקיץ. הוא כל כך ביקש שתהיה לו מסיבה לחברים והיו לנו נקיפות מצפון בעניין, ואז התחיל להתגבש הרעיון, אם הוא כל כך אהב את ליננהוף, נביא לו את ליננהוף הביתה.

למסיבת יום ההולדת 4 הזמנו כ-20 ילדים בגילאים 4-5, ואמרנו לכולם להביא בימבות.

כך סידרנו את הבית: פרסנו מסלול מסרט הדבקה צבעוני בבית ובמרפסת, בתוך הבית מיקמנו תמרורים, מעבר חציה ומנהרה:

מעבר חציה שהכנו מברזנט אפור שצבענו עליו פסים לבנים, רמזור ותמרורים וכיכר:

מנהרה שאביב בנה מצינורות PVC ובד:

תחנת דלק מקרטון שאביב חתך ואני קישטתי:

עמדה של תיקונים בכביש שכללה תמרור עבודות בכביש שציירתי על דיקט, טרקטורים, כלי עבודה וקוביות מעץ:

בחוץ, העמדנו עמדה לשטיפת בימבות שכללה שפריצרים עם מים, ספוגים ותמרור שטיפת מכוניות שציירתי על דיקט:

חנות נוחות ענקית מקרטון שאביב חתך ואני קישטתי בצבעים אקריליים ובצבע לוח שחור:

ליד החנות סימנו מתחם של חניה. בחניה מיקמנו כמה בימבות ספייר לילדים שישכחו להביא והילדים ציירו על הלוח של החנות:

מיקמתי בחנות שולחן עבודה קטן עם שני כיסאות קטנים. על השולחן שמתי קופה רושמת, כסף ומטבעות משחק, פנקס וטושים. מצאתי מדפים מקרטון במחזור הקרטונים שליד הסופר והעמדתי אותם גם בחנות, עליהם שמתי קופסאות עם ירקות ומצרכים מפלסטיק:

במרפסת העמדנו קטר ענק מקרטון עם שני קרונות, קרון פחם וקרון מתנות, לידו ערימה של פחמים שהכנו משאריות ספוג וצבענו בצבע ספריי שחור, בקדמת הקטר שמנו ארובה והצמדנו אליה בלונים לבנים, כמו ענני קיטור:

בסביבות 10:00 בבוקר, כשהילדים וההורים הגיעו הם פשוט נגנבו, המתנות החלו להיערם בקרון המתנות:

ילדים על בימבות התחילו לחצות את הבית והמרפסת, והבית התמלא בקולות של התלהבות ושמחה:

הם עברו דרך המנהרה:

ולפעמים נוצר פקק בתוך המנהרה:

עצרו למלא דלק:

וגם משני הצדדים:

הם אהבו מאוד את החנות:

הם רחצו את הבימבות ממש, ממש טוב:

ושיחקו עם הטרקטורים וכלי העבודה בפינת התיקונים בכביש:

הם העמיסו את הפחם אל קרון הפחם ואל קטר הקיטור:

וגם ישבו ושיחקו בתוך הקטר:

וגם הצטופפו בתוכו ושיחקו:

בסביבות 11:00 הוצאתי את הכיבוד שהכנתי ושמתי על המדפים בחנות: כוסות קטנות עם מלפפונים ועגבניות שרי, וחטיפים בשקיות צ’יפס קטנות:

הם שיחקו ונהנו ולא היה שום צורך להפעיל אותם, הזמן טס ולא הייתה תחושה של מיצוי מצד הילדים. בסביבות 11:20 הבנתי שאני חייבת להמשיך לפעילות היצירה אחרת לא יישאר זמן, קראתי לילדים לשולחן היצירה, עליו הנחתי מטוסים שהכנתי מאטבי כביסה מעץ ומקלות ארטיק שמצאתי בחנות היצירה הקרובה, טושים ומדבקות:

כל ילד קישט את המטוס שלו, וחלק רצו לקשט יותר ממטוס אחד, בפעילות השתתפו גם אחים קטנים בני שנתיים ואחים גדולים בני 8 וחצי:

תראו איזה יופי:

וכשהם סיימו לקשט, הבאתי לוחות קרטון שצבעתי בצבע גיר, וסימנתי עליהם מסלול המראה, הבאתי גם גירים כדי שהילדים יוכלו להמשיך לצייר את שדה התעופה ולשחק:

הבן שלי הכין מראש גם האנגר למטוסים ומגדל פיקוח:

ואז כיוון שהזמן כמעט נגמר, הוצאתי את קרון ההפתעות, שהיה בעצם קופסת פאונצ’ שעשויה מקרטון, מחורים שחסמתי בנייר משי ובפנים הכנסתי כל מיני הפתעות קטנות, כל ילד נתן פאונצ’, קרע את הנייר ולקח הפתעה מתוך הקרון: